סואעד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 20.06.1964, בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 05.04.2010, עת נהג ברכב, מ"ר 9605060 (להלן: "הרכב"). הנתבעת הייתה מבטחת השימוש ברכב. הצדדים חלוקים בעניין גובה הנזק שנגרם לתובע (התובע חזר בו מטענתו לנכות צמיתה).

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 4ג' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), לאחר הגשת סיכומים בכתב.

התובע טען בתביעתו כי עת נהג ברכב ביום 05.04.2010, בשעה 22:30, ארעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב נוסף בצומת עמיעד (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע, לטענתו, בראש, בצוואר, בכתף שמאל ובגב.

למקום התאונה הוזעק אמבולנס מד"א. ב- "דוח חולה/נפגע באמבולנס" צוין כי התובע התלונן על כאבים בראש ובצוואר. בבדיקה שנערכה לתובע נמצא כי נפגע מחבלה קהה באזור ע"ש צווארי, והוא סובל מפגיעת ע"ש/ע"ש צווארי/אגן. התובע נמצא בהכרה מלאה, מצבו הוגדר קל, והוא טופל בצווארון לוח גב.

ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס למחלקה לרפואה דחופה בבית החולים "זיו", שם התלונן על קבלת מכה בראשו, סחרחורת וכאבי צוואר. בבדיקה גופנית נמצא כי התובע בהכרה מלאה, בראשו לא נמצאו סימני חבלות חיצוניים, ובדיקה נוירולוגית נמצאה תקינה. לאחר מכן נבדק התובע על ידי אורתופד שמצא רגישות במישוש באזור C3-C5 והגבלות תנועה בצוואר עקב כאבים. לאחר שצילום ע"ש צווארי נמצא תקין, הורד צווארון וקרש גב, והתובע שוחרר לביתו עם המלצות למעקב רופא מטפל ואורתופד וחופש מחלה 3 ימים.

ביום 23.4.10, כשבועיים ומחצה לאחר התאונה, ביקר התובע אצל אורתופד שבפניו התלונן על המשך כאבי ראש, צוואר, כתף שמאל וגב תחתון. בבדיקה גופנית נמצאו ראש סימטרי ללא סימני חבלה, רגישות וכאבים בתנועות הצוואר, כתף שמאל וגב תחתון עם הגבלה בתנועות עקב כאבים, ללא חסר נוירווסקולארי. לתובע הומלץ על טיפול סימפטומטי ופיזיותראפי ועל מנוחה ומעקב לפי הצורך.

לאחר כשנה, ביום 29.3.11, ביקר התובע אצל האורתופד, והתלונן על כאבי צוואר וגב תחתון מאז התאונה, ועל כך שטיפול סימפטומטי אינו עוזר. האורתופד מצא בבדיקת התובע רגישות מעל הצוואר והגב התחתון, כאבים והגבלה בתנועות עקב הכאבים, וכאבים לאורך הרגל מימין. האורתופד הפנה את התובע לפיזיותרפיה ולבדיקת CT ע"ש מותני. יצוין עתה כי לשאלת בית המשפט בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 28.1.14, מדוע קיים פער של כשנה בין הטיפול בסמוך לתאונה להמשך הטיפולים, השיב ב"כ התובע כי התובע עבר טיפול אלטרנטיבי אצל זקן בכפר – טענה שלא הועלתה שוב בסיכומים, ולא נתמכה בראיות.

ביום 27.4.11 ביצע התובע בדיקת CT ע"ש מותני בגבהים S1-L1. בבדיקה נמצא כי בגבהים L1-L5 המבנה הגרמי תקין, ואין עדות לבלט דיסק, אולם בגובה L5-S1 נמצא "בלט גרמי דיסקלי אחורי אמצעי קמור עם לחץ מתון על קידמת השק הטקאלי".

התובע עתר בסיכומיו לפיצוי בגין ראשי הנזק הבאים: כאב וסבל: 18,940 ₪ (פיצוי מלא); הפסד השתכרות לעבר: 15,000 ₪ גלובאלי, פיצוי המשקף, לטענתו, את שכרו החודשי הממוצע (נטו) מעבודתו כצלם אירועים, ואת היעדרותו מעבודתו כחודש ימים בעטיה של התאונה; הוצאות רפואיות, נסיעות ונלוות לעבר: 5,000 ₪ גלובאלי; עזרת צד ג' לעבר: 5,000 ₪ גלובאלי. בנוסף, עתר התובע לתשלום אגרה בסך של 699 ₪, ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ.

הנתבעת טענה בישיבה מיום 28.1.14 ובסיכומיה כי לתובע עבר רפואי שקדם לתאונה, לפיו סבל מהגבלות זהות להגבלות הנטענות עקב התאונה דנן - כאבים בגב תחתון (החל משנת 2006) ומהגבלה בתנועות עם הקרנה לרגל ימין (תיעוד העבר צורף לסיכומי הנתבעת). כן הוסיפה הנתבעת כי התובע עבר תאונת דרכים נוספת ביום 27.10.10, 5 חודשים לפני הפניה המחודשת לטיפול רפואי ביום 29.3.11. לטענת הנתבעת בסיכומיה, מהתיעוד הרפואי המצומצם שצורף לתיק, לא עלה כי אובחן אצל התובע בגין התאונה דנן כל ממצא פתולוגי, והתובע אף לא הציג תיעוד המלמד על ביצוע טיפול פיזיותראפי. זאת ועוד, נטען כי תלונות התובע וממצאי האורתופד שנה לאחר התאונה - מתייחסים לגב התחתון, איבר שלא נפגע כלל בתאונה.

לעניין גובה הנזק, טענה הנתבעת כי נזקו של התובע בגין התאונה נשוא התביעה מסתכם בסך של 3,000 ₪ בגין כאב וסבל. לטענתה, משומות המס של התובע לשנים 2010-2009 עולה כי לא חלה כל ירידה בהכנסותיו של התובע בשנת התאונה (68,970 ₪) עקב חודש אי הכושר הנטען ביחס להכנסותיו בשנת 2009 (44,321 ₪), ולכן אין לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר. לחלופין, ככל שייפסק פיצוי, נטען כי יש לבצע ניכוי רעיוני של הכספים שהיו משולמים לתובע לו היה פונה למל"ל במסגרת תביעה בגין פגיעה בעבודה. כן טענה הנתבעת כי אין לפסוק פיצוי בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר בהעדר ראיות.

הכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתבי טענותיהם ובעת ישיבת קדם המשפט מיום 28.1.14, שקלתי את טענותיהם בסיכומיהם, ולאחר שעיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק, לרבות מכלול החומר הרפואי מלפני התאונה ולאחריה ושומות המס לשנים 2011-2009, ולאור הסמכות שניתנה לי על ידי הצדדים, ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי חוק הפלת"ד, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,600₪.

לסכום דלעיל תתווסף האגרה ששולמה בפתיחת ההליך, כשהיא משוערכת ממועד הגשת התביעה ועד היום, וכן שכר טרחת עו"ד בשעור של 12% ומע"מ.

התשלומים נשוא פסק הדין ישולמו לתובע, באמצעות בא-כוחו, בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תשגר פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: